אהבה ממבט ראשון

תמיד חלמתי על אהבה ממבט ראשון, כזאת כמו בסרטים של דיסני, הנסיך רואה את הנסיכה ומיד הם מתאהבים וחיים ביחד לנצח...

ניסיון החיים הראה לי שוב ושוב שהחיים הם לא סרט מצויר ואם בסיומה של איזו מסיבה נפלה לי בטעות נעל אחת, שום נסיך לא יוציא כרוז מלכותי לחיפוש הרגל שאליה שייכת הנעל, מה גם שהנעליים שלי לא עשויות מזכוכית, לרוב אני מגיעה למסיבות בכפכפי אצבע מידה 41, שהיום זאת כבר מידה מאוד נפוצה, רוב הסיכויים שאני פשוט אשאר עם כפכף אחד ללא זוג.


למדתי על עצמי שיש מצב של הידלקות ממבט ראשון, זה בדרך כלל קשור למראה חיצוני מאוד מושך ולרוב נשאר בגדר פנטזיה או מקסימום סטוץ ועם ההיכרות היותר מעמיקה עם מושא ההידלקות לרוב מגיעה גם אכזבה, בדרך כלל כבר בשיחה הראשונה.

אבל גם אם זה ממשיך למשהו קצת מעבר זה בכלל לא קרוב לאהבה ממבט ראשון כמו בסרטים.

ויש את המצב של האהבה וההתאהבות שבדרך כלל מגיעה לאחר היכרות, לאחר משחק חיזור כלשהו, לארח בדיקת התאמה.

גיליתי שאצלי המיינד כל כך חזק ודומיננטי שאני מסוגלת להחליט להתאהב או לא להתאהב במישהו.

כמעט כל ההתאהבויות בחיים שלי היו תוצאה של תהליך מחשבתי, לרוב לא מודע, תהליך בו המיינד שלי בונה סיפור על הפוטנציאל האפשרי של הקשר ומתוך הסיפור מייצר החלטה – כדאי או לא כדאי להתאהב.

נשמע כמו יתרון גדול אה? לא ממש... היכולת הזאת גזלה ממני את היכולת באמת ללכת עם הלב, פשוט הראש היה מוביל כל הזמן.

כבר חשבתי שאולי אין דבר כזה אהבה ממבט ראשון, חשבתי שאיבדתי את התמימות ולי זה כבר לא יקרה.

עד ששמתי לב שזה קרה לי, זה קרה לי פעמיים.

אז זה לא בדיוק כמו בסרטים המצוירים אבל בהחלט אהבה ממבט ראשון, הדגש הוא על המבט.

סיפור ראשון

לפני בערך 5 חודשים, הערב הראשון של כנס טנטריקס, טקס הפתיחה הראשי של הכנס, אור ועוזי מנחים טקס סליחה נשי גברי גדול ומרגש, רוב משתתפי הכנס משתתפים בטקס.

עוברים סדרה של טקסים קטנים, לאחר כל טקס קטן המעגל זז קצת ופוגשים משתתף נוסף.

בשלב מסוים הנשים נמצאות במעגל הפנימי ומתחיל סבב שבו מביטים בעיניים של הגבר שנמצא ממול, בכל כמה רגעים המעגל של הנשים זז ועוברים להביט בזוג העיניים הבא בתור.

אחד אחרי השני אני פוגשת עוד זוג עיניים ועוד אחד, יש את העיניים הנינוחות יותר, את העיניים הלחוצות, העיניים המבוהלות, עיניים יפות, כל מיני עיניים.

לאחר שהמעגל עבר כמחצית ממעגל הגברים, הטקס מתחיל להתקרב לסיום, יש המון משתתפים ואין מספיק זמן לעבור את כולם.

ואז אני פוגשת זוג עיניים שתופס אותי, מושך אותי, זוג עיניים בצבע כחול ירוק, מבט נוכח, חודר ברכות.

העיניים שייכות לגבר גבוה, רזה, עם פנים חדות ומלאות עוצמה.

אחריו אולי פגשתי עוד זוג עיניים וזהו, נגמר הטקס.

התנגנה מוזיקה לריקודים וכל המשתתפים פצחו בריקוד, הגבר עם העיניים שתפסו אותי מיד ניגש לרקוד איתי, כנראה שגם העיניים שלי תפסו אותו.

רקדתי איתו קצת וישר יכולתי להבחין שהוא רקדן, איך שהוא זז במרחב, מזיז את הגוף בחופשיות.

גל של שיפוטיות היכה בי לרגע, רקדנים מעוררים בי ציניות, גברים רקדנים בעיקר, בעיקר אלו שמביעים את עצמם, מביעים רגשות ותחושות בריקוד, רוקדים ריקוד חופשי והגרוע מכל, רוקדים קונטאקט....

אחרי שיר או שניים החלטתי לנטוש את הרקדן עם העיניים המושכות ולבדוק מי עוד מעניין אותי.

עד סיום הכנס לא ממש חיפשתי את הרקדן שוב, הייתי עסוקה בשיווה שגם היה שם...

בערך חודש לאחר הכנס הוזמנתי להנחות בסוף שבוע של חברים, ברשימת המנחים לאירוע ראיתי שגם הרקדן ישתתף באירוע, סימנתי לעצמי בראש שהפעם אני אתן לו צ'אנס, אני אנסה להכיר אותו ולראות מה קורה.

במהלך סוף השבוע רק דיברנו קצת, אבל שבועיים לאחר מכן הזמן הנכון הגיע, במקביל לתהליך הפרידה שלי משיווה התחיל תהליך התקרבות שלי אל הרקדן.

בהדרגה מצאנו את עצמנו מעמיקים בקשר ובאהבה.

במבט לאחור אני מבינה שזאת הייתה אהבה ממבט ראשון, רק שלשאר הקשר והרגשות לקח קצת יותר זמן להצטרף למבט.

סיפור שני

ממש בתחילת הקשר שלי עם הרקדן, פגישה שנייה, אנחנו יוצאים למסיבת ריקודים בתל אביב, לפני המסיבה אנחנו הולכים לארוחת ערב אצל חברים שלו.

מגיעים לדירה, יושבים, מדברים, צוחקים, אוירה נחמדה, אנשים נחמדים.

קצת אחרינו נכנסים לדירה זוג נוסף, אני שוקעת לשיחה עמוקה על הספה עם אחת הנשים עד שמגיע הזמן ללכת למקום של המסיבה.

המסיבה מתקרבת לסיום, נשארו רק מעט אנשים, אני יושבת במבואה עם מחכה לרקדן שייקח אותי אליו לישון.

מולי יושב הבחור מהזוג שהיו בארוחת הערב ואנחנו מוצאים את עצמנו מביטים אחד לשנייה בעיניים, מהר מאוד אני מזהה שהעיניים שמולי מיוחדות מאוד, הבחור מצליח לתפוס אותי במבט.

אני מביטה לתוך העיניים שלו ונושמת, המבט יציב ונוכח, הוא מצליח להחזיק את האנרגיה בצורה מרשימה, עם הנשיפה אני שולחת אליו זרם אנרגיה מהלב והוא מגיב ברטט עדין ומחזיר אלי.

המבט נמשך זמן די ארוך, אנשים מידי פעם עוברים וחוצים את קו המבט ואנחנו מיד חוזרים לנוכחות ולנשימה, נוצר חיבור מעניין בינינו, חיבור שאני לא מצליחה להבין.

בשלב מסוים זה מסתיים, מתארגנים לתזוזה, אנחנו נפרדים, אני הולכת לישון עם הרקדן שלי והוא, נראה לי שהולך עם החברה שלו, הבחורה שהגיעה אתו לארוחת הערב.

כמה ימים לאחר המסיבה אני מבינה שהבחורה שהייתה אתו בכלל לא חברה שלו ושהוא פנוי...

אני עוזבת את זה, אני בדיוק בתחילת הקשר עם הרקדן וטוב לי.

שלושה חודשים מאוחר יותר, אני והרקדן הולכים למסיבה נוספת.

כשאנחנו מגיעים למסיבה אנחנו פוגשים שם בין היתר את הבחור, הרקדן שלי מהר מאוד משתחרר ורוקד, עף על עצמו, אני מעדיפה לתפוס פינה נוחה עם תצפית על כל החדר ולתצפת.

הבחור ניגש אלי, קולט אותי בעמדת התצפית ומציע לי לרקוד.

לאט לאט אני מפשירה וזזה קצת עם המוזיקה, עוד לא ממש רוקדת, אבל ממש נעים לי איתו.

מגיעות 2 חברות שלי ואני רוקדת / עומדת איתן, אנחנו משוחחות כמו שבנות יודעות, מצחקקות ומשתובבות, אני מפשירה עוד קצת.

השיחה נודדת לנושא הסדנה שלי: אומנות הנשיקה, אני מספרת להן על הסדנה הקרובה שלי.

הן שואלות אותי שאלות כמו איך זה מתבצע ומה עושים בסדנה ואני מחליטה להסביר בהדגמה.

אני מקרבת את פני לפניה של אחת החברות ומקרבת את הפה שלי לאוזן שלה ונושפת קלות, מלטפת בעדינות את האוזן שלה עם השפתיים שלי ויורדת לכיוון הצוואר שלה ומנשקת את צווארה ברכות.

אני מזיזה את הראש שלי אחורה, שתינו דלוקות מהחוויה, אנרגיה מינית שובבה...

אני מדגימה הדגמה דומה גם לחברה השניה וכבר מרגישה רטט שובב ומיני בכל הגוף, נהיה לי חם, אני מורידה את החולצה הארוכה ונשארת בגופיה.

אני נכנסת למרכז רחבת הריקודים והפעם, רוקדת, עפה על עצמי, משחררת את הגוף שלי, מניעה אגן, מסחררת את הראש, עוצמת עיניים ועפה עם המוזיקה.

אני מוצאת ברחבה את הבחור, מוקדם יותר הוא ניסה להניע אותי ועכשיו אני בתנועה מלאה.

אני מתקרבת אליו ורוקדת איתו, נצמדת אליו, מפתה אותו ומתפתה בעצמי.

ממש נעים לי לגעת בו ולהצמד אליו, החזה שלו נראה לי המקום שאני הכי רוצה להכנס אליו באותו הרגע.

אני מתקרבת אליו לכיוון הפנים, מתקרבת לנשיקה...

הוא נסוג ואומר לי שאני ממש סקסית ואם לא הייתי בזוגיות עם הרקדן הוא היה ממש רוצה לנשק אותי
חייכתי והסברתי לו שהזוגיות עם הרקדן היא זוגיות פתוחה ואפשר להתנשק.

הוא מוודא איתי שוב שזה בסדר ואנחנו מתנשקים.


בסיום המסיבה הלכתי לישון עם הרקדן, שיתפתי אותו בחוויה, הבטן שלי והלב שלי התמלאו פרפרים של התרגשות.

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

לא בא לך?

נשיקת המאה

תמונה

תמונה