אני שאקטי

אני משתפת במכתב פרידה ששלחתי לאהוב, מכתב שלאחר ששלחתי אותו התגלה לי כמו מכתבה הזמנה לאהבה.

אם הייתי מנסה לחשוב או להיזכר מה הייתה הנשיקה הכי טובה בחיים שלי לא הייתי מצליחה לחשוב על אף אחת שממש ראויה לתואר הזה. לא שלא היו לי נשיקות טובות וגם מעולות בחיי, פשוט לא הייתה אחת מסוימת שבלטה עד כדי כך מעל כולן. עד הנשיקה הזאת...

משיטוטים ברחבי היו טיוב בחיפוש אחר ידע והשראה בנושא הטנטרה אני נתקלת בהרצאה של סמדר מילר שמספרת בעזרת משל מקסים על מרתף ושולחן ביליארד על ההתניות המיניות שלנו.

למושג טנטרה נחשפתי לפני יותר מעשר שנים. רפיק פרץ אז לתודעת ההמונים עם הסדרה "אופטימיות קוסמית" אשר מיתגה אותו כשליח הרוחניות והמזרח הרחוק בארצנו הקטנה. הודו, בודהיזם ומדיטציות היו דברים שמשכו אותי משיכה עזה ועכשיו כשרפיק התחיל לדבר על טנטרה גם זה משך אותי...

פתאום מגיעה אלי הבנה: שאנחנו הנשים, בלי להכליל, אני כאישה חונכתי ואומנותי להיות מרצה, נכנעת, נאנסת... בפלאש מהיר אני נזכרת בכל הפעמים ש״נכנעתי״ לחיזוריו של גבר, שנתתי את גופי ונפשי על מנת לרצות, שנאנסתי ״בהסכמה״... לעומת זאת נזכרתי בפעמים הבאמת בודדות, אבל המשמעותיות בהן הגבר שהיה איתי באמת ביקש את הסכמתי. פתאום הבנתי שגם הגברים מחונכים ומאומנים לחזר, לכבוש, לצוד, להכניע... אומנות החיזור כשהיא מיושמת כהלכה היא מכבדת ומעצימה את שני הצדדים, אולם כאשר אומנות החיזור הופכת למשחק צייד היא אלימה ותוקפנית.

השעה הייתה כמעט 15:00, יום שבת, פסטיבל אושו ישראל לקראת סיום ואני כבר מותשת מעוצמת החוויות של שלושת הימים האחרונים. אני יוצאת מאולם התרפייה הממוזג שביליתי בו ברצף מ 11 בבוקר. הסדנה הבאה בתור עומד להתחיל עוד דקות ספורות ואני חושבת לעצמי שזהו, עברתי מספיק טלטלות ואולי כדאי פשוט לקפל ציוד ולברוח הביתה... בהחלטה מהירה, למרות התשישות, אני מחליטה להכנס לסדנה ונכנסת בחזרה לאולם התרפייה.

שישי בלילה בסיום ההופעה המרכזית מתחילות סדנאות הלילה, סדנאות שידועות בנועזותן, באורכן ובעומקן. נכנסתי לסדנת טנטרה של המנחה סוג'י, נכנסתי מלאת בטחון ובמחשבה שמדובר בסדנה שתהייה לי קלילה... בתחילת הסדנה היו כל מיני תרגילי חיברות קלילים כמו ריקוד, הסתכלות בעיניים ונשימה, קטן עלי... ואז ברגע אחד חשוך, הורה המנחה לבחור את בן הזוג אתו נעבוד, לפני שהספקתי לעקל את ההוראה, לסרוק את החדר, למצוא את הבחור הכי חתיך שם ולגשת אליו, ניגש אלי בחור וביקש את ידי.

שני זיכרונות שלי את עצמי מסביבות גיל 15 באחד אני זוכרת שממש קסמה לי המחשבה על עצמי בגיל 30, רווקה, חיה בניו יורק ומאוד פעילה מינית, משהו בסגנון "סקס והעיר הגדולה" אבל הרבה שנים לפני הסדרה . בשני אני מאזינה מהצד לשיחת בנים שמספרים על בחורה שמשעממת בסקס כי היא רק שוכבת... ואני בלבי מחליטה שאני לא אהיה כזאת – אני אהיה ממש טובה בסקס . המון שנים אחר כך אני מבינה בדיעבד שהחשיבה שלי על מיניות כבר בגיל צעיר, טרם התנסיתי, ישבה על המון כאב ופחד .