צייד
המפגש אתך גרם לי להרגיש כמו איילה שניצודה. זיהית את המטרה, סימנת אותי מראש ויצאת למסע הציד.
רשומות
לא בא לך?
מה אתה עושה שם לבד בדירה שלך בלעדי כל היום? אני לא חסרה לך שם? לא בא לך שנהיה בזוגיות? זוגיות יום יומית כזאת, עם נוחות ושגרה. כזאת שאני מגיעה אלייך אחרי יום מלא בהמולת החיים, אתה קם לפתוח לי את הדלת ובאותה הזדמנות מקבל אותי בחיבוק ונשיקה קטנה.
מכתב פרידה או הזמנה לאהבה
אני משתפת במכתב פרידה ששלחתי לאהוב, מכתב שלאחר ששלחתי אותו התגלה לי כמו מכתבה הזמנה לאהבה.
נלחץ לי שוב הכפתור הכי כואב שיש
נלחץ לי שוב הכפתור הכי כואב שיש הכפתור של הזמן שווה אהבה כשאהוב בוחר לעשות משהו אחר עם הזמן שלו ולא להיות איתי אני מרגישה נטושה.
שק של מירמור
הגעתי לאשרם במדבר בלילה שלפני תחילת הפסטיבל על מנת לתפוס מיקום טוב לאוהל לפני שיתחיל הבלאגן. פגשתי את החברים ששמרו לי מקום, הקמתי אוהל וישבתי לפיטפוט לילה. הבחנתי שאני במצב רוח כבד מהרגיל, שמתי לב שאני טיפה ממורמרת... לא ממש בא לי על הפסטיבל, לא בא לי רעש ומלא ילדים, לא בא לי סדנאות, לא בא לי רוחניות וחיבוקים... לא בא לי. קלטתי שהבאתי איתי מהבית שק של מירמור.
אטצ'מנט לעולם הזה
זה התחיל משיחה אקראית שניהלתי עם איזה בחור על הקונספט של אהבה חופשית. הסברתי שאני רואה את עצמי כאחראית היחידה לאושר של עצמי, שאני לא תלויה במישהו אחר או בגורם חיצוני שיספק לי אושר או סיבה לאושר. השיחה התקדמה למהות הסבל בעולם כשהצהרתי שאני לא סובלת (רוב הזמן), על ידי זה שאני לא נקשרת לדברים, אנשים ורעיונות.
הגיגים על מותו של אהוב
השארתי את אמא שלי בטרמינל ויצאתי לדרכי, ממולי באוויר, מטוס של אל על, חשבתי שהוא ממריא ואז הבנתי שהוא בעצם נוחת. תהיתי בליבי אם שיווה נמצא במקרה בדיוק על המטוס הזה... מיד עלה זיכרון מתכנית שראיתי בטלויזיה לפני כמה ימים על מטוסים שהתרסקו... החיבור של שתי המחשבות העיר בי זיכרון ישן וכואב.
פרידה
הדבר שהכי קשה לי כשאני נפרדת מאדם אהוב זה שהאדם שאני הכי רוצה לשתף והכי רוצה שינחם אותי הוא בדיוק האדם שממנו אני נפרדת. חברתי האהובה שעוברת פרידה משל עצמה בתזמון מושלם איתי, הזכירה לי שחווית הפרידה דומה מאוד למוות. הפחד והדרמה מהפרידה הם כמו הפחד מהמוות, פחד מהיפרדות מהקיים, פחד מהצעידה אל הלא נודע. הפרידה שאני חווה עכשיו מחזירה אותי לרועי, הילד שאהבתי בגיל 14.
צלע שלישית
בחודשים האחרונים אני מוצאת את עצמי פעם ועוד פעם במקום של צלע שלישית. נהגתי לחשוב עם עצמי שאני לא רוצה להיות צלע שלישית ואני מגלה שזה פוגש אותי כל כך הרבה פעמים שהגיע הזמן לפצח את זה.
אהבה מול המראה
סך הכל פעמיים פגשתי אותו בתוך חודשיים... ועם זאת הוא מצליח לחדור לכל פינה, מוארת או אפלה בנפש שלי. איך הוא עושה את זה? הוא לא עושה כלום, הוא אפילו לא מודע לכל מה שמתחולל אצלי בגללו (או בגללי).
האקס המיתולוגי
יום הולדת 21, אני עורכת מסיבה בחדר שלי (חדר צעירים בקיבוץ), כמה מוזמנים בודדים, בינהם החבר החייל שלי, מצטופפים בחדר של 21 מ״ר, מוזיקה מתקליטים ישנים, קצת כיבוד ושתיה וענן עשן, סיגריות היו אז במודה. ידיד טוב מהבסיס שהזמנתי מאחר ועוד לא הגיע, אני מתקשרת אליו מהפלאפון המשוכלל שלי, מכשיר כבד, דמוי בלטה, עם אנטנה נשלפת.
תמונה
