רשומות

מציג פוסטים מתאריך אוגוסט, 2015

יש מקום

תמונה
מקום מיוחד, יש שם נחל, עצי איקליפטוס ושלווה מתוקה.
המקום הזה תמיד היה פה, לא רחוק מהבית שלי, אבל רק בחודשים האחרונים גיליתי אותו, שמעתי עליו לפני זה מחברים ומכרים שהיו פה, אבל לקח לי זמן וקצת אומץ להגיע לכאן.

המסע אל מעשה האהבה (חלק 2)

החום הכבד של הצהריים התחיל להירגע ונעימות של אחר הצהריים באוויר.
אני מתעוררת לבד באוהל, ערומה, מזיעה, לבד...
תחושות של בדידות, נטישה ועצב עולות כשאני מבינה שהבחור שהיה איתי הלך ולא חזר.
אני שומעת ברמקולים מהבמה המרכזית שטקס קבלת החג, שהוא האירוע המרכזי של הפסטיבל, כבר התחיל.

חניכה פראנית.

משיטוטים ברחבי היו טיוב בחיפוש אחר ידע והשראה בנושא הטנטרה אני נתקלת בהרצאה של סמדר מילר שמספרת בעזרת משל מקסים על מרתף ושולחן ביליארד על ההתניות המיניות שלנו.

המסע אל מעשה האהבה (חלק 1)

למושג טנטרה נחשפתי לפני יותר מעשר שנים.
רפיק פרץ אז לתודעת ההמונים עם הסדרה "אופטימיות קוסמית" אשר מיתגה אותו כשליח הרוחניות והמזרח הרחוק בארצנו הקטנה.
הודו, בודהיזם ומדיטציות היו דברים שמשכו אותי משיכה עזה ועכשיו כשרפיק התחיל לדבר על טנטרה גם זה משך אותי...

האקס המיתולוגי

יום הולדת 21, אני עורכת מסיבה בחדר שלי (חדר צעירים בקיבוץ), כמה מוזמנים בודדים, בינהם החבר החייל שלי, מצטופפים בחדר של 21 מ״ר, מוזיקה מתקליטים ישנים, קצת כיבוד ושתיה וענן עשן, סיגריות היו אז במודה.
ידיד טוב מהבסיס שהזמנתי מאחר ועוד לא הגיע, אני מתקשרת אליו מהפלאפון המשוכלל שלי, מכשיר כבד, דמוי בלטה, עם אנטנה נשלפת.

הר געש עומד להתפרץ

בחלומי הר געש שנמצא מעל ביתי עומד להתפרץ, כולם יודעים שהוא עומד להתפרץ, מתכוננים ומצפים לו.

בבית מוכנים עם אוכל וציוד לשעת חירום והרכב מוכן עם ציוד לבריחה, אבל נשארים ומחכים.

כל תושבי העיירה עולים כל יום קרוב ככל שאפשר להר ומחכים להתפרצות, רוצים להיות שם כשזה קורה, גם אני איתם.

שיווה מהים

שעת צהריים חמה, אני מסיימת טיפול דיקור בהרצליה ונוסעת לחוף הים ביפו לפגוש חבר.
אני מלאת אנרגיה מהטיפול ומסוף השבוע האחרון שהייתי בו, אני מאושרת ומצפה להגיע לחוף ולפגוש את הגלים והחול.

על חיזור וחידור

תמונה
פתאום מגיעה אלי הבנה:
שאנחנו הנשים, בלי להכליל, אני כאישה חונכתי ואומנותי להיות מרצה, נכנעת, נאנסת... בפלאש מהיר אני נזכרת בכל הפעמים ש״נכנעתי״ לחיזוריו של גבר, שנתתי את גופי ונפשי על מנת לרצות, שנאנסתי ״בהסכמה״...
לעומת זאת נזכרתי בפעמים הבאמת בודדות, אבל המשמעותיות בהן הגבר שהיה איתי באמת ביקש את הסכמתי.
פתאום הבנתי שגם הגברים מחונכים ומאומנים לחזר, לכבוש, לצוד, להכניע...
אומנות החיזור כשהיא מיושמת כהלכה היא מכבדת ומעצימה את שני הצדדים, אולם כאשר אומנות החיזור הופכת למשחק צייד היא אלימה ותוקפנית.

שלום בית פנימי

תמונה
השעה הייתה כמעט 15:00, יום שבת, פסטיבל אושו ישראל לקראת סיום ואני כבר מותשת מעוצמת החוויות של שלושת הימים האחרונים. אני יוצאת מאולם התרפייה הממוזג שביליתי בו ברצף מ 11 בבוקר. הסדנה הבאה בתור עומד להתחיל עוד דקות ספורות ואני חושבת לעצמי שזהו, עברתי מספיק טלטלות ואולי כדאי פשוט לקפל ציוד ולברוח הביתה... בהחלטה מהירה, למרות התשישות, אני מחליטה להכנס לסדנה ונכנסת בחזרה לאולם התרפייה.

שאקטי ילדה קטנה

שישי בלילה בסיום ההופעה המרכזית מתחילות סדנאות הלילה, סדנאות שידועות בנועזותן, באורכן ובעומקן. נכנסתי לסדנת טנטרה של המנחה סוג'י, נכנסתי מלאת בטחון ובמחשבה שמדובר בסדנה שתהייה לי קלילה...
בתחילת הסדנה היו כל מיני תרגילי חיברות קלילים כמו ריקוד, הסתכלות בעיניים ונשימה, קטן עלי...
ואז ברגע אחד חשוך, הורה המנחה לבחור את בן הזוג אתו נעבוד, לפני שהספקתי לעקל את ההוראה, לסרוק את החדר, למצוא את הבחור הכי חתיך שם ולגשת אליו, ניגש אלי בחור וביקש את ידי.

אני שאקטי

תמונה
שני זיכרונות שלי את עצמי מסביבות גיל 15

באחד אני זוכרת שממש קסמה לי המחשבה על עצמי בגיל 30, רווקה, חיה בניו יורק ומאוד פעילה מינית, משהו בסגנון "סקס והעיר הגדולה" אבל הרבה שנים לפני הסדרה.
בשני אני מאזינה מהצד לשיחת בנים שמספרים על בחורה שמשעממת בסקס כי היא רק שוכבת... ואני בלבי מחליטה שאני לא אהיה כזאת – אני אהיה ממש טובה בסקס.

המון שנים אחר כך אני מבינה בדיעבד שהחשיבה שלי על מיניות כבר בגיל צעיר, טרם התנסיתי, ישבה על המון כאב ופחד.

תמונה

תמונה