אני שאקטי



שני זיכרונות שלי את עצמי מסביבות גיל 15


באחד אני זוכרת שממש קסמה לי המחשבה על עצמי בגיל 30, רווקה, חיה בניו יורק ומאוד פעילה מינית, משהו בסגנון "סקס והעיר הגדולה" אבל הרבה שנים לפני הסדרה.

בשני אני מאזינה מהצד לשיחת בנים שמספרים על בחורה שמשעממת בסקס כי היא רק שוכבת... ואני בלבי מחליטה שאני לא אהיה כזאת – אני אהיה ממש טובה בסקס.


המון שנים אחר כך אני מבינה בדיעבד שהחשיבה שלי על מיניות כבר בגיל צעיר, טרם התנסיתי, ישבה על המון כאב ופחד.




גיל 25, אני אמא צעירה וגרושה, ללא גרוש וללא כיוון פניתי לעולם הרוח.

בצעד אמיץ מאוד נרשמתי לקורס עיסוי והתחלתי את דרכי בתחום.


בזמן הלימודים עבדתי בבריכה של מלון מצפה הימים, מדובר בבריכה יפה ומטופחת, מוקפת בצמחיה טרופית מצד אחד ומרפסת עם נוף לצוק מטריף בצד השני.


בצמוד לבריכה ממוקם מתחם הספא היוקרתי אשר מעסיק מטפלי רפואה משלימה מהטובים ביותר שידעה הארץ באותה התקופה.


הייתי נצמדת אל המטפלים כמו מעריצה, שותה בצמאון כל מילה, כל תנועה.


באותה תקופה רפיק עם "אופטימיות קוסמית" היה הדמות הנערצת עלי ביותר בעולם וכך נחשפתי למושג: טנטרה.

לא היה לי מושג מה זה אומר אבל ידעתי שזה הכיוון.


הגיע לידי ספר בשם "חיי טנטרה", הספר לא דיבר על טנטרה במובן המיני אלא על חייה של סניאסית, על אושו, על טנטרה במובן המדיטטיבי ועל המהות של חיי טנטרה.


התאהבתי באושו, התאהבתי בחיי טנטרה ואפילו לקחתי שם סניאסי שנתן לי סניאס ותיק.


גיל 35, אני אשה, אמא לנערה בתחילת גיל ההתבגרות, מטפלת מנוסה.


ברזומה שלי יש 10 שנות לימוד ועבודה בתחום הרוחניות, גוף נפש, מגע, ריפוי, התפתחות ומודעות.

יש גם 20 שנות ניסוין מיני... 20 שנות ניסוי וטעיה בתחום האהבה, אכזבה, פתיחה, סגירה, התקרבות, התרחקות...


20 שנים ואני עדיין מבולבלת, עדיין לא מוצאת את עצמי, עדיין אבודה, עדיין כואבת ומתנתקת.


 אני מצטרפת לתהליך לימודי עם נירוואן לב – קורס מטפלים אינטגרטיבי.


במפגשים הראשונים של הקורס אני לא ממש מבינה מה אני עושה שם.... צורת הלמידה כל כך שונה מכל מה שהתרגלתי, לא עושים הרבה, יושבים הרבה בשקט, שרים בעניים עצומות, נושמים ומחייכים...


בכל מפגש חווינו סשן טיפולי שהענקנו או קיבלנו והיו גם שיעורי בית של תרגול יום יומי.

לאט לאט וממש בעדינות, אני מתחילה להתקרב לשורש העמוק שלי, לאט לאט אני מתחילה לראות באופן ברור ומודע יותר, אני מתחילה לדייק את עצמי.


הלב שלי נפתח יותר ויותר, אני חווה יותר עוצמה וחופש מיום ליום ועם כל זה אני מתחילה להבחין שהמיניות שלי נכנסת למעין נסיגה.


החוויות המיניות שאני חווה באותה התקופה מאכזבות אותי, אני נותרת בלתי מסופקת
מרוקנת, לא אהובה ואפילו פגועה.


הדיסוננס הזה בין תהליך העומק העוצמתי שאני עוברת לבין הנסיגה המינית שאני חווה מבלבל אותי מאוד.


בשיחת צ'אי שופ באחד הפסטיבלים, אני מספרת על החוויה שלי לנמרוד, מורה ליוגה ומודעות וגבר מושך מאוד.


נמרוד שואל אותי אם אני מענגת את עצמי ואני פתאום קולטת שלא.

לא נגעתי בעצמי כבר המון זמן.


הוא מייעץ לי להתחיל לעשות את זה, בלי להיות חדורת אורגזמה, רק לחוות מגע אוהב ומענג שלי לעצמי.


אני מספרת על השיחה לנירוואן והוא מרים את הכפפה ונותן לכל הקבוצה שיעורי בית יומיים של עונג עצמי.


התחלתי במשימה וזה לא היה פשוט בכלל.


בעיקר התחמקתי, התחמקתי מלפגוש את המקומות משעממים והכואבים.

התחמקתי בעזרת בריחה לאורגזמה מהירה, בעזרת ניתוק, בעזרת בריחה לשינה ובעיקר בעזרת התחמקות מתרגול.


ועם כל ההתחמקויות אני מבינה שאני כמהה לחוות ריפוי מיני.


אני מבינה שאין דרך לעקוף את זה שאם אני רוצה לחיות את החיים בצורה הראויה ביותר עלי לעבור דרך הכאב והפגיעות העמוקים ביותר שנמצאים בתחום הריפוי המיני.


לאחרונה קראתי את הספר של בארי לונג "מעשה האהבה" ומאז הספר מהווה לי מגדלור.

מה שמתואר בספר זה בדיוק התהליך שאני רוצה לעבור.


במפגשים המיניים האחרונים שהיו לי קיוויתי לחוות ולו במעט מהריפוי והחיבור שמתאר בארי לונג אך ללא הצלחה.


אולם למרות חוסר ההצלחה אני יודעת שזה קיים וזה אפשרי.


אני יודעת שבשביל לחוות את הריפוי המיני אליו אני מייחלת אני זקוקה לעזרה משיווה נוכח ועוצמתי שידע לחדור אלי ולפתוח אותי לאהבה האלוהית.


שיווה שיהיה מסוגל להיות נוכח ומכיל לנוכח הכאב והפגיעות שיתגלו בתהליך.


הוא חייב להיות שיווה עוצמתי שיהיה מסוגל להרים אותי לגובה ולקרב אותי לאלוהים.


וכן הוא חייב להיות שיווה עוצמתי כי עכשיו גיליתי שאני שאקטי עוצמתית.


עכשיו שאני יודעת שאני שאקטי עוצמתית אני מעיזה לבקש מהיקום שיווה עוצמתי.


עכשיו שאני יודעת כמה עוצמה יש בי, אני יודעת גם איזה מתנות אני מסוגלת להעניק כאשר אני, שאקטי במלוא עוצמתי.


אני מזמנת לחיי את שיווה במלא עוצמתו וביחד נצא למסע של ריפוי מיני, העצמה, חיבור לאלוהים ואהבה עילאית.


אוהבת
שאקטי

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

לא בא לך?

נשיקת המאה

תמונה

תמונה