נשיקת המאה



אם הייתי מנסה לחשוב או להיזכר מה הייתה הנשיקה הכי טובה בחיים שלי לא הייתי מצליחה לחשוב על אף אחת שממש ראויה לתואר הזה.

לא שלא היו לי נשיקות טובות וגם מעולות בחיי, פשוט לא הייתה אחת מסוימת שבלטה עד כדי כך מעל כולן.

עד הנשיקה הזאת...



יום שישי אחד עשרה בלילה, אני מסיימת סשן ״sexual healing״ עם נירוואן ומצטרפת למסיבה המרכזית של פסטיבל פשוט.

המסיבה כבר מלאה באנשים, מוזיקה סקסית, הרחבה מלאה ברוקדים, מאחורי הבר הצוות של האשרם רוקדים, על הבר רוקדים, ג׳וס מכל כיוון.

אני מצטרפת לכמה חברים בקרבת הבר ורוקדת להנאתי.

פתאום מישהו מפנה את תשומת ליבי לכיוון הבר, לוקח לי רגע לקלוט ואני רואה את עוטסב, מבעלי האשרם, קורא לי ומושיט לי משהו ליד.

אני לוקחת ממנו שקית קטנה וצבעונית, לא מבינה בדיוק למה ומה זה, מביטה על האריזה הקטנה וקוראת את המילים: ״סוכריות קופצות״...

לוקח לי עוד רגע לתפוס ואני יוצאת בשמחה למשימה: לחלק לרוקדים סוכריות קופצות.
אבל בפשוט כמו בפשוט שום דבר לא פשוט.

אני ניגשת לבחור שלידי ומציעה לו סוכריות, ברגע שהוא מסכים אני מכניסה סוכריות לפה שלי, מנשקת אותו ומעבירה את הסוכריות לפה שלו.

ממנו אני עוברת לבחור נוסף, מציעה ומנשקת. ועוד אחד ועוד אחד, אני נכנסת לתוך מעגל רוקדים, רוקדת במרכז ומתחילה לחלק סוכריות לכל המעגל, בנים ובנות, משם לעוד אחד ועוד אחת...

פתאום אני רואה את שיווה הערום, הבחור ששוחחתי איתו שיחה מאוד ארוכה לפני שהלכתי לסדנה, אני  מעבירה לו סוכריות ומנשקת אותו נשיקה ארוכה ולוהטת.

אני ממשיכה בסיבוב, אני ניגשת לבחור המסתורי שבלילה לפני ניסיתי להתחיל איתו ללא הצלחה ומפתיעה אותו בנשיקה חושנית ומיד ממשיכה הלאה.

עוד כמה נשיקות והשקית נגמרת...

אני ממשיכה לרקוד, מפלרטטת עם כולם, מתענגת על כל תנועה, אוהבת את עצמי, נהנית מכל רגע.

לאט לאט הרחבה נהיית פחות צפופה, מי שהתעייף הולך לישון, אלו שמצאו הלכו לעשות אהבה.

אני מתחילה לתכנן את צעדי הפרישה שלי מהרחבה, לבד, אבל מאושרת.
רק עוד שיר אחד ואולי עוד אחד כי זה שיר ממש טוב, מבטיחה לעצמי ללכת לישון כשהשיר יסתיים.

ואז הוא מופיע, שיווה הערום, הוא ערום ועטוף בשמיכה, ניגש ישר אלי, אנחנו מתחברים בנשיקה לוהטת וארוכה.

תוך כדי הנשיקה אני נושמת ובנשיפה מזרימה אליו אהבה מהלב שלי ללב שלו, הוא בתגובה פותח את הלב שלו ומתענג על הזרם.

בשאיפה אני מרגישה אותו מזרים אלי אנרגיה מהמין ובנשיפה אני מזרימה אליו מהלב.

אנחנו מתנועעים ביחד, רוקדים וזזים כגוף אחד והשפתיים נשארות מחוברות והאנרגיה זורמת.

אין לי מושג כמה זמן זה נמשך, איבדתי תחושת זמן, מקום, מרחב...

כל העולם התערבל במערבולת סביבנו ונעלם, כבר לא היו אנשים סביבנו, לא הייתה מוזיקה, לא היה שום כיוון, כאילו ריחפנו בתוך בועה קסומה של אהבה טהורה.

בשלב מסוים נחתנו לרגע, הבטתי סביבי ויכולתי לראות שהעולם המשיך בשלו, המסיבה, אנשים רוקדים, אנשים בבר, מוזיקה, הכל כרגיל.

הצעתי שנצא למדבר.

המדבר היה חשוך במיוחד, לא היה ירח בשמיים, רק כוכבים, המון כוכבים, אפשר היה להבחין בתנועה הסיבובית של כדור הארץ רק מלהביט בשמיים.

בחושך מוחלט, צעדנו לתוך המדבר הפתוח, נעצרנו בנקודה מרוחקת, עמדנו ערומים אחד מול השניה, הרגשנו את הרוח המדברית הנעימה מלטפת ונכנסו שוב אל תוך הבועה הקסומה.

*** המילים מחווירות נוכח החוויה הקסומה. ***


פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

לא בא לך?

תמונה

תמונה