שיווה מהים

שעת צהריים חמה, אני מסיימת טיפול דיקור בהרצליה ונוסעת לחוף הים ביפו לפגוש חבר.

אני מלאת אנרגיה מהטיפול ומסוף השבוע האחרון שהייתי בו, אני מאושרת ומצפה להגיע לחוף ולפגוש את הגלים והחול.

אני מגיעה לחוף ומתקשרת לחבר להודיע לו שהגעתי, הוא אומר לי שהוא עוד בדרך ויקח לו קצת זמן, אני מרגיעה אותו ואומרת לו שייקח את הזמן אני אסתדר.

בעזרת הצילון על השמשה הקדמית ובד על החלון אני יוצרת לי מלתחה מאולתרת בתוך הרכב ומחליפה לבגד ים.

מכניסה לתיק קטן טלפון מים ומגבת ויורדת לחוף.

בוחרת במהירות מבוישת קלות נקודה וממקמת את המגבת על החול.

מבט מהיר על הים ואני כבר בתוכו, נכנסת בצעדים בטוחים, הגלים לא מתנגדים, המים מגיעים לירכיים, משפריצים עלי ואני קופצת ועוברת לשחייה.

אני נעצרת לאחר כמה תנועות חתירה, המים בגובה החזה, נעים וחמימים.

אני נשכבת על הגב בציפה משוחררת ומתמסרת למים, לשמיים ולתנועת הגלים, מידי כמה רגעים אני מורידה את הרגליים בחזרה לקרקע ומוודאת שלא נסחפתי וחוזרת לצוף.

אני מבחינה בבחור במרחק כמה מטרים ממני, מספיק רחוק אבל גם מספיק קרוב וממשיכה לצוף ולנחות בהנאה, משחררת חיוך וצחוק קטן בכל פעם שהגלים מטלטלים אותי.

אני מבחינה בבחור, יתכן שגם הוא מבחין בי אבל אני ממשיכה בשלי.

באחת הפעמים שאני יורדת לקרקע הבחור מתקרב ופונה אלי, הוא שואל אותי אם גם אותי נושכים הדגים.

אנחנו מתבדחים קלות על דגים וכרישים ומפתחים שיחה זורמת וקלילה.

המשך יבוא....

ברגע שאני אבין מה באמת היה שם...