הטענה אנרגטית

יום שישי בצהריים, כנס טנטריקס בכפר נופש על הים, אני על המרפסת ממתינה לתחילתה של הסדנה: "אהבה פראנית" של ארז וסמדר.

מצד אחד של המרפסת הים במלוא יופיו, מצידה השני של המרפסת, הדשא של כפר הנופש והשביל המוביל אל הבניין של המרפסת.

למרות היופי של הים, אני מוצאת את עצמי מביטה לכיוון הדשא, ממתינה בדריכות והתרגשות לראות מתי ארז וסמדר יגיעו.

אני מבינה שאני ממש מתרגשת לקראת המפגש איתם, בשבועיים שלפני, מאז שגיליתי אותם ברשת וגיליתי את הנס שלי, אני שותה באהבה כל מילה שלהם, המסרים והתיקשורים שלהם מעוררים בי זיכרונות ידע קדומים, מזכירים לי את המהות והייעוד שלי, מזכירים לי למה באתי לעולם הזה.

ארז וסמדר מייצגים עבורי שליחי אור גדולים, אני מרגישה שיש להם חלק בהתעוררות שלי, למרות שהיא קרתה לי לבד, כאילו שהתדר שהם מעוררים באזור ובכדור הארץ השפיע גם עלי.

ואז אני רואה אותם בקצה השביל מתקדמים לכיוון הבניין, שניהם גבוהים, השיער של ארז, היופי הקורן של סמדר, אי אפשר לפספס אותם.

הם עולים למרפסת, ניגשים לעמדת ההנחיה, מתמקמים ומתכוננים לתחילת הסדנה.

רגע לפני שהסדנה מתחילה אני ניגשת ומציגה את עצמי בפניהם, מקבלת חיבוק אוהב מסמדר וחוזרת לשבת.

הסדנה מתחילה בהרצאה משותפת, הרבה מזה כבר שמעתי וקראתי במהלך השבועיים האחרונים ועדיין, אני נהנית לשמוע ולקבל עוד חידודים ודיוקים.

הם מספרים בפתיחות והמון אהבה על הדרך בה הזרם האנרגטי נוכח בחייהם ובזוגיות שלהם, איך הם מקיימים אהבה ללא צורך או תלות.

ארז מספר על טכניקה שלו להביע כוונה בשילוב קפיצה קדימה מהתכנות הישן אל החדש ומדגים בעזרת קפיצה עוצמתית ומלאת אנרגיה.

ואז הוא מזמין את כל המשתתפים להטענה אנרגטית משותפת.

בשלב הראשון נביע כוונה בקול ונקפוץ אל החדש ומיד נשכב על הארץ וההטענה תחל, בזמן ההטענה ארז יתאר את ההתרחשות האנרגטית.

אני נעמדת עם כולם, מלאת התרגשות, חוזרת בקול רם ומלא כוונה אחרי המשפטים של ארז, מרגישה כל מילה ומילה בכוונה מלאה, קופצת קפיצה אל תוך החדש ועוברת לשכיבה.

אני בעניים עצומות מקשיבה לארז מספר שכרגע הישויות התומכות בונים כיפת הגנה מעלינו, אני רואה את הכיפה.

לצידי, מעלי, אני מבחינה בישות קריאנית* – דמות עם ראש של ציפור, עם מקור גדול.

הישות הקריאנית משעשעת אותי ואני מצחקקת, אני מבינה שהיא באה לתמוך בי ואני נהנית מהנוכחות שלה איתי בתהליך.

אני מלאת התרגשות, דמעות מציפות את עיני וזרם אנרגטי חזק עובר בי, שוטף אותי וממלא אותי.

אני מרגישה את ההטענה האנרגטית, אני מרגישה מידע חדש שנכנס אלי, אני מרגישה שמשתחררים ממני דפוסים, אמונות ועוד דברים שכבר מיותרים לי.

הגוף שלי מגיב ברעידות בלתי רצוניות שמרגישות כמו פיצוצים באזור החזה, כאשר כל פיצוץ כזה שולח גל הדף שמרעיד את כל הגוף.

אני חווה את כל התהליך בעוצמה, עד סיומו.

בסיום התהליך אני חוזרת לישיבה, ממשיכים לשיחה נוספת ועוד כמה הסברים והסדנה מסתיימת.

אני יורדת מהמרפסת, חוצה את הדשא והולכת לחדר שלי, אני רוצה לנוח ולהשאיר כוח להמשך הערב.

אני נשכבת במיטה במטרה לישון, יש לי קצת פחות משעה וזה מספיק לי.

אני עוצמת עיניים ומתחילה לנשום ברכות, אני שמה לב שאני לא נרדמת, אני לגמרי ערה, אני מרגישה את 

הזרימה האנרגטית והגוף מתחיל לרעוד בפולסים, שוב, פיצוצים באזור החזה ורעידות בגוף.

אני מתמסרת לתחושה, לרעידות ולזרם האנרגטי ונושמת.

בשלב מסוים זה כנראה מסתיים ואני נרדמת עד שהשעון המעורר מעיר אותי.

אחר הצהריים אני בתחושה נעימה, קצת לפני קבלת השבת אני מספיקה גם להיכנס לטבילה בים, מתמסרת למים, לשמש, לתנועה של הגלים, רגעי חסד קסומים.

מהים, למקלחת, לובשת בגד לבן לקראת שבת והולכת לקבלת השבת.

במהלך קבלת השבת, אני מתמסרת לשירים, מתמסרת לברכות, לוגמת מהיין, מתמסרת לשקיעה המושלמת שנפרסת לפנינו מהחלון של האולם, ביחד עם שאר הנוכחים, צופה בשמש הכתומה שלאט לאט נבלעת אל תוך הים עד שהיא נעלמת באופק.

הערב ממשיך בתחושה עילאית, אני מאוהבת בעצמי ומרגישה שאני ממגנטת, תחושת ריחוף.

מאוחר יותר אני פוגשת את שיווה ואנחנו הולכים ביחד לסדנת טנטרה זוגית, החיבור שלנו מעיף אותי לגבהים, הגוף שלי מגיב אליו באהבה ורוטט מאושר.

מהסדנה אנחנו הולכים לסדנה פרטית על החוף ומשם הולכים ביחד לישון.

בשלב מסוים אני מתעוררת, מרגישה שישנתי מספיק, ערה לגמרי, אני מסתכלת על החלון ואין אור בחלון, אני לא מבינה למה עוד לא זרחה השמש... שיווה עדיין שקוע בשינה, אני מבינה שעוד לא בוקר, שעדיין לילה ושכדאי לי לחזור לישון.

אני נשכבת, עוצמת עיניים, נושמת ומנסה להירדם ואז זה קורה שוב.

זרמים חזקים של אנרגיה עוברים דרכי, ממלאים אותי, אני מרגישה אנרגיה שנכנסת ויוצאת ממני, הגוף מתחיל לרעוד בפולסים, פיצוצים בחזה ורעידות.

אני מבינה שההטענה האנרגטית ממשיכה ומחליטה לשים כוונה.

אני דורשת מהיקום להטעין אותי בעוצמה, שפע, אהבה עצמית ועוד ומבקשת לשחרר מה שמיותר.

לאחר כמה זמן הזרם נרגע, אני בודקת בטלפון ומגלה שהשעה 3:30 לפנות בוקר... וחוזרת לישון עד הבוקר.

הישות הקריאנית